חג ימינו
עתיק — וחי
כיום נורוז הוא חג ממלכתי של אזרבייג'ן ואחד הימים האהובים בשנה. הערים מקושטות, בכיכרות מוקמות במות, ונערכים קונצרטים, ירידים וחגיגות עממיות.
זהו חג המאחד: חוגגים אותו עשרות עמים מהקווקז ומטורקיה ועד איראן ומרכז אסיה — כל אחד בדרכו, אך תמיד בקבלת פני האביב.
הטקס העתיק לא קפא בעבר: מעבירים אותו בקפידה לילדים, ומדי שנה הסמני שב ומוריק, והמדורות שבות ובוערות.
מורשת אונסקו
מ-2009 נורוז נמצא ברשימה הייצוגית של המורשת התרבותית הבלתי-מוחשית של האנושות מטעם אונסקו.
יום בינלאומי
ב-21 במרץ מציין האו"ם את היום הבינלאומי של נורוז כחג של שלום, שכנות טובה והתחדשות.
חג של עמים רבים
נורוז מאחד עשרות עמים באזור; לכל אחד מנהגים משלו, אך המשמעות המשותפת היא בוא האביב.
חגיגות עירוניות
בכיכרות מקימים מדורות וסמני ענקיים, עורכים קונצרטים וירידים של מלאכה וממתקים.
משפחה ומסורת
לב נורוז נשאר בבית: השולחן המשותף, הח'ונצ'ה, האורחים ומשאלות לשנה מאושרת.
אביב ותקווה
בשורש החג עומד הרעיון הנצחי של ההתחדשות: הטבע מתעורר, ועמו התקווה לטוב יותר.
חגיגותכל העיר
כשמקבלים את האביב יחד
בימי נורוז הערים הופכות לכיכר אחת גדולה: אנשים יוצאים מבתיהם כדי להדליק מדורות יחד, להאזין למוזיקה ולברך זה את זה.
כך נשאר החג העתיק חי — לא במוזיאון, אלא ברחובות, במשפחות ובלבבות של דורות חדשים.