נשמת החג
כשכל הרחוב שמח
נורוז אינו רק טקסים אלא גם שמחה עממית רועשת. בכיכרות ובחצרות מתנגנים תוף וזורנה, אמנים מופיעים, מתאבקים נאבקים, והילדים רצים מבית לבית אחר ממתקים.
גיבורי תיאטרון הרחוב המרכזיים הם קוסה וקצ'ל, דמויות קומיות ה«קוראות» לאביב בשירים ובדיחות. את מערכוניהם כולם מכירים ואוהבים.
ובערבים מגיע זמן הניחושים, הביקורים והפיוס: בנורוז נהוג למחול על עלבונות ולאחל זה לזה שנה מאושרת.
קוסה וקצ'ל
דמויות קומיות עממיות: קוסה (חסר הזקן) וקצ'ל (הקירח) משחקים מערכונים של בוא האביב.
מוזיקה וריקוד
זורנה, נאגרה ושירי עם נותנים את קצב החג; בכיכרות רוקדים יאלי ועורכים מחולות מעגל.
מתאבקים
מתאבקי פהלוואן נאבקים ומבצעים מעלולים, ולוליינים שומרים על שיווי משקל מעל הכיכר.
ניחושים
נערות מנחשות את גורלן: מאזינות בסתר ליד דלתות השכנים, מטילות טבעת לכד ומפרשות את הנשמע.
כובע ליד הדלת
ילדים דופקים בסתר על דלתות ומשאירים כובע או סלסלה, ובעלי הבית ממלאים אותם בממתקים.
אורחים ופיוס
בימי נורוז הולכים לביקורים, מבקרים את המבוגרים, מתפייסים ומאחלים שגשוג בשנה החדשה.
ערב החגכיכרות וחצרות
חג לכולם
בערב הערים והכפרים יוצאים לרחובות: אורות בוערים, מוזיקה מתנגנת, ובכיכרות נערכים קונצרטים וחגיגות עממיות. נורוז מאחד שכנים וזרים.
זהו חג של יחד: ליד השולחן המשותף וליד המדורה המשותפת אין זרים — כולם מקבלים את האביב יחד.